אז למה לא הכתב הכרמלי או התקן המבוסס על פרופ' אורנן

אז מדוע בעצם לא להשתמש בכתב הכרמלי או תקן ISO-259-3  בשביל ליטון השפה העברית?

קודם כל, אני מסכים עם דברי מיכאל אבינור ז"ל, הוגה הכתב הנ"ל, כי ייתכנו בעיות עם סימנים דיאקריטיים. אומנם, גם בכתב הכרמלי וגם בהצעה שלי ישנם מקרים של שימוש בסימנים דיאקריטיים מחוסר ברירה... חשוב לציין כי מבחינת כותב שורות אלו סימנים דיאקיטיים פרושם בד"כ סימנים אשר אינם חלק רציף מהאות. כלומר, במובן הצר של המושג. כך, למשל האות ç אינה נחשבת לאות c עם סימן דיאקריטי במובן הצר של המושג. זאת אף שהראשונה היא וריאציה של השנייה, ודאי שמבחינת מערכות ממוחשבות אך סביר כי כך גם עבור עין אנושית מצויה. 

אין ספק שאותו אבינור היה אדם מאד יסודי ועדויות רבות לכך. בנוסף לכך ראוי להערכה גם פרופ' עוזי אורנן אשר היה אומנם יותר נדיב מעמיתו להצעת הליטון בשימוש בסימנים דיאקריטיים לצרכי תעתיקים, אך מאבקו למען תעתיק נכון המשקף כתיבה עברית תקינה ראוי לציון - מאבק אשר במסגרתו לא חשש מלכתוב מאמר נוקב כנגד האקדמיה ללשון העברית. 

אז מדוע לא להשתמש בתקן אשר אושר על סמך עבודתו של פרופ' אורנן  (תקן ISO-259-3)?

1) כאמור, רצוי כמה שפחות להשתמש בסימנים דיאקריטיים (במובן הצר של המושג).

2) לא יעלה על הדעת ששני עיצורים - אלף ועין - יקבלו ייצוג בדמות פסיקים מעופפים. האם באמת פרופ' אורנן הוא בעד דבר כזה? לא בטוח....אך זה מה שאושר לשביעות או אי שביעות רצונו.....

3) לגבי מילים בינלאומיות , היכולת לשקף את האטימולוגיה שלהן היא מוגבלת. למשל, האות צדי במילה "אמביציה" וזאת שבשם החודש "דצמבר" באות ממקור אטימולוגי שונה. לכך אין ביטוי בכתב, בניגוד למצב באנגלית (שם אומנם מילים אלו אינן נהגות עם צדי אך יש שמירה על המקור האטימולגי של אופן כתיבת המילים הללו...). על כך עוד אפרט בפוסטים אשר יוקדשו לאות זו.

4) העדר אותיות עזר אשר חשיבותן רבה אף למילים מהשפה העברית עצמה.

ומדוע לא לאמץ את הכתב הכרמלי וזהו? יש לכך לפחות שלוש סיבות:

1) ברמה הכי מעשית. מתוך 38 האותיות אשר בכתב זה ישנם בערך 6 אותיות אשר לא ניתן היה לגביהם למצוא שום מקום באינטרנט כדילהעתיק אותן כמו שצריך ולהדביק למשל לגליון אקסל ואז לבצע לגביהן בתוכנה זו מבחן של המרת אות גדולה לקטנה וההפך ושאר מבחנים נוספים שאחרי כן (מבחן נראות תקינה של האותיות בדפדפנים שונים ובמכשירים סלולריים וכן היכולת לשלוח את האות ב- sms או whatsapp וכיו"ב לצד השני מבלי שזה יראה מצידו במכשיר הסלולרי שלו אות ג'יבריש). היות ואין לכותב שורות אלו את המשאבים הדרושים להכנסת אותיות נוספות לאלפבית הלטיני - כאלו אשר יתאימו לצרכי השפה העברית וגם יהיו נוחות לעין - ולא את המשאבים לדאוג לכך כי ייתמכו ע"י סביבות ממוחשבות שונות וכו' וכו'. היות וכך, אין אלא להשתמש באותיות לטיניות קיימות העוברות לפחות את חמשת המבחנים הבסיסיים הנ"ל. 

2) לגבי האות אלף לא ברורים הכללים מתי להשתמש בה ומתי לא. לא נמצא שום מדריך בו ד"ר אבינור או מי מחסידי הכתב הכרמלי מסבירים מדוע שם משפחתו מתחיל עם A (כך כתב אותו בכתב הכרמלי) ולא עם האות המיועדת בכתב הכרמלי להיות אלף עיצורית. העדר כללים ברורים ועקביים בעניין יכול לעוות את תמונת השורשים, הבנינים והמשקלים - ודאי כשמדובר בשפה כמו העברית בה אותיות השורש אינן שומרות תמיד על רצף ביניהן.

3) גם לגבי אותיות אחרות קיים למשל העדר הבחנה בין סמך לשין שמאלית. לאלופונים של בכ"פ יש אותיות נפרדות בניגוד לשיטה המוצעת בבלוג זה בה קיימים האות b́ (בית רפה) הדומה לאות b או הצרוף ph כצורה של פא רפה.

4) גם אם נניח שהליקויים בסעיפים 2 ו-3 היו באים על תיקונים, תוך שהבעיות בסעיף 1 לא היו קיימות, עדיין הכתב הכרמלי נעדר (בדומה לאותו תקן ISO אשר הוזכר קודם) יכולת לתת ביטוי אטימולוגי נאות למילים לועזיות שונות. למשל, ההבחנה בין התחילית דיס במילה דיספרופורציה (באנגלית dis) לבין התחילית דיס במילה דיסטופיה (באנגלית dys). בעיניי, הבחנה זו - כמו ההבחנה לגבי סוגי צדי אשר הוזכרה קודם לגבי אותו תקן ISO (שם, סעיף 3) - נראית חשובה. אומנם גם בליטון המוצע בבלוג זה לא תמיד תוכל להתקיים גישה אטימולוגית לגבי מילים בינלאומיות (למשל, המילה ויזואלי תכתב עם z ולא עם s, בניגוד למקור הלטיני ולאנגלית וצרפתית). הסיבה היא חוסר רצון ליצור עומס יתר של אותיות וכו'. ובכל זאת, בהרבה מקרים כן תתבטא גישה כזו, בניגוד כנראה להעדרה בכתב הכרמלי.

5) אף כאן נעדרות אותיות עזר אשר חשיבותן רבה אף למילים מהשפה העברית עצמה.

הפוסט הבא יהיה מבוא לנושא של מילים בינלאומיות לפני שאתחיל לפרט את רשימת העיצורים, התנועות, אותיות העזר והסיומות.