השפה העברית והכתב הלטיני : חלק 2 - על המישור הרעיוני

(נכתב במקור בקפה דה מרקר 26/10/2018)

יהי זכר הנספים בטבח בבית הכנסת בפיטסבורג ברוך (קישור)

הפוסט הקודם דיבר על מעמדו המיוחד של הכתב הלטיני בעולם. לאור זאת ולאור חסרונות הקיימים בכתב העברי הנוכחי (למעשה, כתב אשורי אשר החליף את הכתב העברי הקדום) חשוב לשאול מה היתרונות מול החסרונות שבליטון השפה העברית -אם ליטון "רך" ומצומצם כמוסבר בהמשך, אם מלא (ללא זכר לאותיות עבריות) ואם תוך כדי השארת חלק מהאותיות העבריות בכתב החדש, כדוגמת הכתב הכרמלי של ד"ר מיכאל אבינור ז"ל. יתרונות וחסרונות יש במישור הרעיוני ובמישור המעשי.

אפשר לחלק את מציעי הליטון מבחינת המטרות ל"רפורמיסטים" מול "רדיקלים" ואילו מבחינתהאמצעים ל"מתונים" מול "קיצוניים", כשהאחרונים הם המציעים ליטון בדרכי כפייה כדוגמת אלו שהפעיל בשעתו כאמל אתא תורכ בליטון השפה הטורקית. עד כה לא נתקלתי בהצעות לליטון עברית בדרכי כפייה, גם לא אצל אחד הרדיקליסטים אשר שמו יוזכר בהמשך ולכן ניתן כאן להתמקד ברמת המטרות - תוך הבחנה בין רפורמיסטים לרדיקליים. זאת אף שעצם הליטון להוציא דוגמאות "רכות" הוא צעד רדיקלי מעצם מהותו.

הנשיא יצחק בן צבי ז"ל היה דוגמא מובהקת לרפורמיסט באשר הציע מה שניתן לכנות "ליטון רך" תוך הצעה לסמן באותיות לטיניות רק כמה תנועות שלא תמיד יש להן ייצוג בעברית, ע"י אות המיוחדת להן. דוגמא מובהקת לרדיקל במטרתו היא של משתמש בשם אלכסנדר מאן (אומנם הדברים נכתבו לפני מעל 15 שנה). הלה הציע בין השאר להעלים את ההבדלים בין א' וע' או בין בית רפה לאות וו ומתגובתו (תחת הכותרת "עם ככל הגויים") אף עולה שאיפה לניתוק מהמקורות הדתיים ואולי אף מיסודות הציונות. ובלי קשר לכל אלו, הרעיון של אימוץ הכתב הלטיני בתעתיק המיוחד** דווקא לעם אשר קם להשמידנו לפני פחות ממאה שנה נראה לי פשוט גרוע מבחינה מוסרית. 

יצויין כי עמים אחרים, בהם הנחשבים מתקדמים במידה והדבר רלוונטי, אינם דואגים להעלים את ההבדלים בין שני עיצורים הומופוניים במידה והללו קיימים או בין שתי אותיות הנהגות לעיתים באותו אופן. האמריקנים אינם מציעים לכתוב Kalifornia במקום California או Sinsinnati במקוםCincinnati או למשל Kuestion במקום Question. בכך, אגב, היו יכולים לפנות מקום לאותיות שייוחדו לעיצורים אחרים הקיימים באנגלית (כגון שין או צדי גרושה) הנכתבים כיום ע"י צירופי אותיות (SH ו-CH בהתאמה).  גם אין הצעה בבריטניה ובצרפת לכתוב (Filosof(y)/(ie במקום (PHilosoph(y)/(ie.

הצעות כגון של מאן יהיו לא יותר מאשר עיוות לשוני. כיצד ניתן יהיה לדעת האם המילה היא "עובד" או "אובד". בשביל אדם הלומד עברית (ומטרת מאן המוצהרת היא, לדבריו, הגדלת מספר לומדי העברית) לא יהיה זה כה פשוט ואוטומטי לדעת זאת על פי ההקשר בשעה שלימוד שפה זרה (וממילא, אף תחת ליטון, שפה פחות פונטית מאשר נניח איטלקית) מהווה גם ככה עומס שכלי לא פשוט. אגב, העדר הבדלי כתיבה כגון בין "אובד" ל"עובד" יכול גם להוות עומס מיותר על אנשי מחקר אם רוצים למשל לבצע מחקרים בלשניים ממוחשבים.

הרצון לשמור על השורשים הבלשניים היא הסיבה שבאנגלית וצרפתית כותבים George ולא Jorjולעיתים כתיבה לא פונטית כגון בשפות הללו היא גם המאפשרת לבדל בין שתי מלים הומופוניות כדוגמת המילה dys (= רע/לקוי כמו במילה "דיסטוניה") לעומת המילה dis (= שלילת ה-/העדר כמו במילה "דיסאסוציאציה") וזאת בניגוד למשל למצב בו המילים "אובד" ו"עובד" ייכתבו, חלילה, באותו אופן בדיוק ללא שום אות מבדלת או סימן דיאקריטי מבדל.

הכתב הכרמלי של אבינור יכול להיחשב "רפורמיסטי" באשר הוא נותן יכולת שחזור בלשנית. כלומר, ניתן על סמך אותיותיו לדעת האם בכתב העברי המקורי כתבו "אביב" או "אביו". אומנם ישנו כאן החריג שבכתב זה האות "S" תייצג הן שין שמאלית והן סמך בעברית. גם העובדה שהכתב הכרמלי מכיל כמה אותיות הדומות למקבילותיהן העבריות יכולה אולי להוות "סממן רפורמיסטי". על כך יש להוסיף שהאיש כלל לא היה עוכר ישראל, ההיפך מכך. בין השאר קיבל פרס על תרומתו הרבה לרפא"ל (=הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, למי ששכח) וגם מבחינה דתית לא נראה כי האיש היה אנטי דתי.

פרופ' עוזי אורנן יכול גם הוא להיות מסווג כרפורמיסט באשר הציע תעתיק לועזי ובו כל אות בכתב הלטיני, לעיתים כזו הנוצרת בשילוב עם סימן דיאקריטי מעליה או מתחתיה, תצביע רק על אות אחת בכתב העברי ושלכל אות עברית יהיה ייצוג בכתב הלטיני, כולל ייצוג נפרד לבית רפה לעומת האות וו או לשין שמאלית בנפרד מסמך ועוד. בכך תתאפשר יכולת שחזור בלשנית של מילה עברית הכתובה בכתב לטיני לכתיבה באותיות עבריות. 

יצויין אומנם כי מטרת כל השלושה שהוזכרו, לרבות מאן, היא יכולת ללמד את השפה העברית בעולם - מטרה היכולה להיחשב גם היא כרפורמיסטית , בניגוד לרצון להעלים את העברית. זו הייתה גם שאיפת ז'בוטינסקי ואיתמר בן אב"י - אשר בניגוד לרדיקל הנ"ל לא קראו למשל להעלמת האות עין. כן, למרות ריחוקו של ז'בוטינסקי מהדת לא ידוע על מטרה לניתוק מהדת דרך הכתב הלטיני. מקרה מפתיע של תמיכה בליטון היה מצד הרב קוק, אומנם ידוע עליו עוד פחות מה בדיוק היה טיב הליטון שהציע והאם לא רצה שבכתב החדש ייכללו גם כמה אותיות עבריות. המשך בפוסט הבא.

** לפחות מבין השפות היותר נפוצות וידועות המשתמשות בכתיב הלטיני הצירוף SCH עבור העיצור שין הוא, ככל הידוע לי, ייחודי לגרמנית