אז בעולם בו ממילא אנשים, גם שומרי ודורשי שלומי אמוני ישראל (אם מבחינה דתית ואם מבחינה עמנית), נאלצים לעיתים להשתמש בכתב לטיני (אגב, גם הרב קוק היה בעד ליטון ככל שהדבר אולי מפתיע) כגון לכתיבת שמם וכאשר עולם המחשבים ידידותי יותר לכתיבה משמאל לימין, האם הצעתי לעברית מלוטנת - לצד זו שבכתב הנוכחי האשורי ואף לצד ידיעת הכתב העברי הקדום -מהווה בגידה בשפה העברית?
קודם כל, כללי הכתיבה המוצעים כוללים, לפחות לגבי מילים עבריות, אפשרות שחזור בכל רגע נתון לכתיבה המקורית אשר על פי הניקוד הטבריני המתבטא בין השאר במילון אבן-שושן. אפשרות זו יכולה להיות הן על ידי תוכנת מחשב (ככל שהקוד שלה ייכתב בצורה מדויקת על פי כללי השחזור) והן על ידי אדם היודע על איזו אות בעברית בכתב האשורי מצביעה כל אות לטינית (או צרוף אותיות...). אינני בין אלו המציעים לבטל את ההבחנה בין טית לתו או שין שמאלית לסמך או בין חיריק חסר לחיריק מלא - ההפך מכך. גישת הבלוג היא בלשנית (אטימולוגית בלעז) ולא פונטית.
אזכיר כי גם הצרפתים והעמים דוברי האנגלית שומרים על כתיבה בלתי פונטית בלי שהדבר יפגע בתיירות הנכנסת לצרפת או במעמד השפה האנגלית בעולם ועוד ועוד. חוץ מזה, הדקדוק האורתוגרפי הלא פשוט יכול להחשב כסוג של עושר לשוני. אימוץ הכתב הלטיני - כאמור לצד זה האשורי ואף לצד ידיעת הכתב העברי הקדום - כלל אינו מהווה ביטוי מחילה (לפחות לא מצד כותב שורות אלו) לספרדים, האנגלים, הצרפתים וכמובן הגרמנים על מעלליהם כלפי העם היהודי ואף עמים אחרים. האופן בו אני מציע ללטן את השפה הוא לטובת השפה העברית עצמה.
הליטון, על 42 אותיותיו, יכול לפתוח בפני השפה העברית אפשרויות חדשות מבלי לפגוע בתמונת המשקלים, הבנינים והשורשים שלה. הרבה מאד מילים לועזיות אשר נקלטו בשפה העברית אף יהיו סימני הכר חזותיים אוביקטיביים כגון סיומת ø או yâ או הצרוף cƶ ועוד רבים אחרים. בנוסף לעניין הגישה הדקדוקית - בלשנית שבדבר אפשר לראות בכך סוג של "חציצה" בין מילים עבריות ללועזיות.
פריסת מקלדת מוצעת - מבט כולל (להגדלה לחץ על התמונה)
גם אינני סבור כי יש צורך להיבהל ממספר האותיות הגדול שבמקלדת (42) ואף לא ממספר הצירופים הדיגרפיים אשר יוצגו בהמשך. אף במקרה של השפה האנגלית, המצמצמת אומנם את האלפבית שלה למינימום האפשרי הכולל אך ורק את זה הלטיני הבסיסי (26 במספר), אנשים מצליחים ללמוד את האיות הלא פשוט בשפה זו, אשר הינו "שווה ערך" לריבוי אותיות. אז יש עוד אינדיקציה לכך ש"אין צורך להיבהל".
אם מדברים על אותיות בודדות ולא צרופי אותיות (כדוגמת ch), אז השפה הצ'גית מכילה 41 אותיות, במקלדת של שפת igbo ישנן 42 אותיות. במקלדת הולנדית ישנן 41 אותיות, 46 במקלדת סאמית פינית (Sämikielâ) ו-44 בשפת setswana בגרסת aforika borwa. בכל שלושת המקרים האחרונים אף לא כללתי את האות æ הקיימת בהם גם כן - או אז יש להגדיל את מפר אותיות המקלדת בעוד אחד. אז לא, אנחנו "לא לבד".
הערה טכנית: פריסת המקלדת המוצעת מתאימה לסביבת windows 10 בה תוצאות הפעולות alt+shift+d וכן alt+shift+f הינן שמורות ולא ניתן להגדירן כרצון המשתמש. אם אתה עובד בסביבה אחרת, כגון לינוקס, ייתכן ופריסת המקלדת תצטרך להיות שונה. בכל מקרה, זוהי אחריותו האישית כל מי שרוצה להשתמש במקלדת המכילה אותיות ותווים אלו לוודא ולדאוג כי כל מקש מגיב כמו שצריך ואינני יכול להיות "ערב לכך" לגבי מי מהקוראים או המשתמשים😊
המסכים במקלדת הוירטואלית
מסך Altgr
גם אל רוב "אותיות המסך השני" אשר אינן מופיעות במקלדת הוירטואלית במסך ברירת המחדל, ניתן להגיע ע"י לחיצה ארוכה על אחת מ"אותיות המסך הראשון". למשל, עמידה ארוכה על האות t יכולה לפתוח גרסאות נוספות של אות זו, כולל ŧ, ואז ניתן כמובן להקליד את זו האחרונה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה